אבן עזרא על תהילים סד:ד

אשר שננו - כחץ שנון.

דרכו חצם - כבר פירשתיו בפסוק ידרוך חציו, כי הטעם דרכו קשתם בחצים. יש אומרים: כי דבר מר שב אל לשונם או פעלם זה.