אבן עזרא על תהילים סג

מזמור לדוד בהיותו במדבר - טעם זה המזמור שהיה נכסף ללכת אל קרית יערים מקום הארון, בעבור הסתתרו מפני שאול.

אלהים, אשחרך - כמו שוחר טוב, או מגזרת שחר כמו ולבקר בהיכלו מגזרת בקר.

צמאה לך - והנה נפשי כצמא אל מים ובשרי יבש כי אין למלת כמה חבר במקרא.

בארץ - כאילו הייתי בארץ ציה שאין שם מים וארץ עיף, כי נמצא ארץ לשון זכר, נעתם ארץ ורבים כמוהו.

כן - הנה אחשב בלבי ואראך, והטעם כאילו הייתי בקדש ואני רואה עוזך שהוא הארון, כמו: ויתן לשבי עזו.

וכבודך - השכינה.

כי טוב - הוא בעיני לראות חסדך שאתה שוכן בקרב ישראל מחיים, על כן שפתי ישבחונך.

כן - ככה אברכך בעודי ובברכת שמך אשא כפי, וכמוהו רבים.

כמו חלב - כמו: את חלב הארץ, ובא חסר בי"ת שבעתי אילים.

וטעם ושפתי רננות – שארנן לך בכל שפה שאדענה, או פי שיהללך יהיה סבה שתרנן לך כל שפה, וזה קשור עם הבא אחריו.

אם - כאשר אזכרך תתענג אז נפשי.

באשמורות - הם שלש, כי אני חייב להודות לך כי אתה עזרתני ובהיותו בצל כנפיך ארנן, כעוף המנגן.

דבקה - אין אהבה לנפשי רק אחריך, גם אתה עזרתני להדבק בך, וזה טעם: בי תמכה ימינך.

והמה - והנה לא הזכיר שם המלשינים והמגלים סודו לשאול, רק רמז במלת והמה לשואה כמו: תבואהו שואה.

יבואו - המה בתחתיות ארץ, כמו שואה ושפלה ממנה.

יגירוהו - יגירו המגירים כמו: ויאמר ליוסף כל אחד מהם.

והמלך - יש אומרים: כי הוא שאול. והנכון בעיני: כי הוא דוד.

וטעם כל הנשבע בו באמת, כמו תשבע כל לשון והעד פי דוברי שקר.

יש אומרים: כי טעם הנשבע בו - בעבור שבועת שאול.