אבן עזרא על תהילים נד

למנצח בנגינות - תחלת פיוט.

אלהים בשמך - שאני קורא, והטעם בעבור שמך.

ובגבורתך - ולך הגבורה שתקח דיני מהזיפים.

אלהים, תפלתי - בלב.

לאמרי פי - בלשון כי עקר תפלה, כמו: ויפלל לא פיללתי.

כי זרים - שאינם מעמו.

ועריצים - הם הזיפים.

הנה - אמר ר' משה: אין טעם אדני בסמכי נפשי שהוא אחד מהסומכים, רק טעמו הוא לבדו כנגד כל הסומכים. ולפי דעתי: שהתפלל, שהשם ידינהו ממבקשי רעתו ויעזור לאשר יסמכוהו ולא ילשינוהו.

ישיב הרע - שחשבו לעשות לי השם ישיבנו להם.

וטעם באמתך – כי הם עומדים על דמים והולכי רכיל ומבקשים להרגני חנם.

בנדבה - כאשר תצמיתם כי זה אודה ואומר.

ומלת הצילני - שבה לשמך הכתוב בפסוק הראשון.