אבן עזרא על תהילים כג:ו

טוב לנפשי, וחסד עם אחרים ללמדם ולהורותם לעבוד את ה', עד שיהיה לי חוק, כי אילו רציתי להניח הטוב רגע אחד, הוא היה רודף אחרי.

וטעם ושבתי – פעם אחר פעם, כדרך: כלה שב במרוצתם. ויש אומרים: כמו ושקטתי מגזרת בשובה ונחת תושעון והנה הטעם כי לעולם אעשה טוב וחסד כל ימי אשב בבית השם, להכיר מעשיו וזאת היא התפלה באמת, כי אז יתבודד מבני אדם.