אבן עזרא על במדבר יז

זרה הלאה. מהמזבח:

כי קדשו. כי אחר שהקריבום לשם הנם קדושים:

את מחתות החטאים. פי' המחתות:

ועשו אותם. האומנים:

רקועי פחים. כמו וירקעו את פחי הזהב:

ופי' כי קדשו כי הקריבום לפני ה':

ויהיו לאות. לזכר ולסימן:

וירקעום. המרקעים:

כאשר דבר ה' ביד משה לו. לאהרן וי"א כי לו שב אל קרח והוא רחוק בעיני:

ממחרת. זה היום כי לעולם הוא סמוך:

אתם המתם. הטעם מה ראיה היתה זאת ששבט לוי הוא הנבחר ונבחר אהרן לכהן גדול ויתכן שבתפלתכם או החכמה שידעתם שרפתם המקריבים:

בהקהל העדה. כל קהלה ואחריה על היא למריבה:

ויבא משה ואהרן. בעבור שראו שנראה הכבוד:

הרמו. שישבו במקום המרומם במחנה הלויה והוא האהל כאשר פירשתי במלת העלו:

ויפלו על פניהם. להתפלל:

את המחתה. הידועה:

ושים קטרת. ולא אמר הקטרת והמשכיל יבין:

והולך. לשון צווי כמו הושב את אביך ושרשו כמו הוליכי וטעמו הובילי כמו ילך עמך:

וטעם וישב אהרן. דבק עם הפרשה הבאה ואם נפסקה וכבר הראיתיך רבות כהנה וכהנה וכאשר שב אהרן ונעצרה המגפה דבר השם:

מטה. י"א כי מטה לוי איננו מטה האלהים כי כבר היה ניכר ומה צורך לכתוב עליו שם אהרן וי"א כי המטה היה כשאר המטות אין הפרש ביניהם וזה הישר בעיני:

וטעם לבית אב. שבטי ישראל כמו ראובן ושמעון:

וטעם כי מטה אחד. בעבור שנחלק השבט לכהנים וללוים:

אשר אועד לכם. תמיד:

והשכותי. מפעלי הכפל כמו והתמותי (טמאתך) מגזרת וחמת המלך שככה וטעם והשכותי. כדרך בני אדם למצוא מנוחה ומטה לוי בתוך השנים עשר והנה יוסף במטה אחד:

לבית לוי. מטה משרת עצמו ואחר עמו מטה אהרן מטה לבית לוי:

ויגמול. מגזרת ויגדל הילד ויגמל ורבים אמרו בעבור שקדים כי המטה היה ממין האילן ואינה ראיה ודרך דרש כי שקדים כמו כי שוקד אני:

ויראו. מכתב יד כל אחד:

ויאמרו בני ישראל. די לנו שגוענו ואבדנו והנה עוד כל הקרב אל המשכן ה' ימות כמות השרופים ומי יתן ותמנו לגוע אז אמר השם לאהרן שהוא הנגיד על שבט לוי להזהירו שלא יכשילו הלוים את ישראל. וטעם לאהרן על יד משה או כאשר הוא כי גם אהרן נביא היה גם זאת הפרשה לאות כי במדבר סיני היתה כאשר הוקם המשכן ונבחרו הלוים ונפסלו הבכורים: