אבן עזרא על ויקרא ז:טז

ואם נדר. שבטא בשפתיו בצר לו:

ונדבה. שנדבה רוחו אותו להביא זבח לשם לא לנדר ולא לתודה:

ביום הקריבו. שם הפעל מהבנין הכבד הנוסף וממחרת אותו היום.

וי״ו והנותר ממנו. כפ״א רפ״ה בלשון ישמעאל וכמוהו ויעזב את עבדו גם והארץ היתה תהו ובהו: