אבן עזרא על ויקרא כו:ה

דיש את בציר. והנה התבאר באספך את מעשיך מן השדה וכרם:

לשבע. שם הפועל:

לבטח. בלמ״ד ובחסרונו שוה וכן מלת לבדד והנה הזכיר בתחלה השובע שהוא עיקר:

וטעם וישבתם לבטח. כי בימי הרעב יגלו בני אדם ממקומם כטעם לא תוסף תת כחה לך נע ונד: