אבן עזרא על איוב כ

לכן שעפי חושי בי - מהירותי להשיבך.

כי מוסר - כלמה שמעתי ממך ורוח תבונתי תענני.

כגללו - מן: כאשר יבער הגלל עד תמו.

ויודד - כמו ירוחק.

שזפתו - ראתהו, כמו: ששזפתני השמש.

בניו ירצו דלים - הפירוש נכון שהוא מן רצון ובמה יתרצה, כי בניו יוצרכו לרצות הדלים שגזל. ועוד שיתכן, שבימיו תשבנה ידיו אונו, כמו הונו, כמו: מצאתי און לי, ואמון כמו המון:

עצמותיו מלאו - חטאת עלומיו.

יכחידנה - שיעשה דבריו בסתר.

ראש פתנים יינק - הפך נהרי נחלי דבש וחמאה ושניהם על דרך משל, כעניין: שרש פורה ראש ולענה ובסוף משיב כל מה שיגע בו בחיל תמורתו, שבא לו הדבר הפוך.

עזב דלים - במותו.

בחמודו - שחמד והתאוה הוא לא השאיר כלום.

יחיל - יקוה.

במלאת שפקו - כאשר יגיע לכל מה שיספיק לו, אז יצר לו ויד העמלים תבואנו כעניין בפרוח רשעים. ויש אומרים: בהגיע יום מפלתם. וכמוהו: תחת רשעים ספקם. כמו: ויספק את כפיו הכה.

בלחומו - בבשרו. ויתכן היות בלחומו כמשמעו, כמו: יהי למלא בטנו.

תחליפהו - כמו: כליל יחלוף. ויש אומרים: כמו: וחלפה רקתו.

שלף - ישלוף החץ מהאשפה ויצא מתוכה, וכמו ברק ירוץ כן יבואו אימים עליו פתע פתאום.

תאכלהו אש לא נפח - כדי שיעונה ולא תצא נפשו במהרה:

יגל - יגלה ממקומו.

יבול ביתו - כנהרות נגרות. ויתכן שיחסר עם ביתו, או יבול אנשי ביתו ויאמרו בני אדם זה חלק אדם רשע.