אבן עזרא על איוב יד

מי יתן טהור - עניינו כענין: הן בעון חוללתי כי האדם נברא מדבר טמא.

אם חרוצים - כבר גזרת עליו גזירה כמה יחיה וחרצת משפטו ושמת לו חקים וגבולים לא יוכל לעוברם.

שעה - הרפה, כמו: שעו מני.

ויחדל - ישמח בחלדו, כמו: כל יושבי חלד, או ויחדל מהתרעם:

עד ירצה - ישלים, כמו: והרצה את שבתותיה.

יחליף - יעשה מה יהיה חלף לו.

קציר - סעיף, כמו: תשלח קציריה עד ים.

אזלו מים - כן דמה האדם.

כל ימי צבאי - זמני.

חליפתי - מיתתי מן והאלילים כליל יחלוף או הליכתי כמו חלף הלך לו, כי הנולד יקרא בא, והמת נקרא הולך, כמו דור הולך ודור בא. אנכי הולך בדרך כל הארץ.

תקרא ואנכי אענך - לקחת נפשי אין בי כח למאן.

תכסוף - כאילו תתאוה לראות מעשה ידיך והיא הנשמה, כענין: כי רוח מלפני יעטוף.

לא תשמור - רק על חטאתי וכמהו: אין טוב באדם שיאכל ושתה, כאשר פירשתי בספר קהלת.

ותטפול - כמו טפלו עלי:

הר נופל - יש אומרים: שהוא מן הנפילים. ויש אומרים: נופל ויבול.

אבנים - המים הם משחקים האבנים בזמנים רבים.

ספיחיה - ישוב לשבולת המים והעניין ישטפו גליה עפר, כן תקות האנוש האבדת במותו:

תתקפהו - תתגבר עליו ותשנה פניו.

יכבדו - מלשון כבוד וכמוהו: למען שמי יכבד ה'.

ויצערו - הוא הפך הדבר.

אך בשרו עליו יכאב - ענינו ימס וירקב וישחת כמו: וכל החלקה הטובה תכאיבו באבנים, ופירש עליו על עצמו ודרך הדרש ידוע ובשרו הוא גופו, וכמוהו רבים בקהלת.