אבן עזרא על ישעיהו ט

העם. אלה הם אנשי ירושלם שהולכים במסילותיה כעור שלא יראה מרוב הצער:

הרבית. הם יהודה שנקבצו אל ירושלם, וטעם לו הרבית השמחה כאשר הוא קרי, ואשר הוא באל"ף לא היתה שמחה כמוה, כמו לא היה פחד (תהלים נ"ג ו') :

כי את עול סבלו. משקלי השמו' משתני':

מטה. מכה שכמו:

החתות. נפתח הה"א בעבור אות הגרון, כמו החלו' (דברים ג' כ"ד) , ואין מלה זרה, ותי"ו החתות לנוכח השם, כמו הרבית הגוי:

כיום מדין. בימי גדעון (שופ' ז' וח') :

כי וגו'. יש אומרים סאון מגזרת סאה, שהשם מדד לאשור כפי מעשיו, ויש אומר שהוא הפוך מן אסון, כמו כשב וכבש, והנכון שאין למלה הזאת דומ', והעד סואן שהו' פועל והנו"ן שורש, וטעמו כמו נאקה, ברעש גדול:

ושמלה מגוללה בדמים. וכל אחד שוכב חלל ושמלתו מגוללה בדמיו או טעמו השמלה שהיתה מגוללה בדמי חללים שהרג, והנה הית' לשרפה, והטעם על מיתת חיל סנחריב ביד המלאך כנשרפים (ישעיהו ל"ז ל"ו) :

כי. כל זה בזכות הילד שיולד לנו, וידענו כי בבא סנחריב היה חזקיהו בן שלשים ותשע שנה לכן קראו ילד בעת נבואת הנביא, יש אומרים כי פלא יועץ אל גבור אבי עד הן שמות השם ושם הילד שר שלום, והנכון בעיני כי כל אלה שמו' הילד, פלא שהשם עשה פלא בימיו, יועץ כן היה חזקיה ויועץ המלך (דברי הימים ב' ל' ב') , אל גבור שהיה תקיף, אבי עד שנמשכה מלכות בית דוד בעבורו, ועד כמו שוכן עד (ישעיהו נ"ח ט"ו) , שר שלום שהיה שלום בימיו וכן כתוב (דברי הימים ב' ל"ב כ"ב) :

למרבה. דרך דרש הסופרי' כי המ"ם סגור בתוך המלה והיה ראוי להיותו בסוף, רמז לאות השמש ששב הצל לאחור, יתכן היות מרבה שם כמו מעשה, או פועל מהבנין הכבד הנוסף:

במשפט. וכן כתוב [שם]:

דבר. דבר נבואה או גזירה:

ונפל. הטעם כפול כמשפט:

וידעו, אפרים. הם עשרת השבטים:

לבנים. דרך משל אם אשור הרע לנו עוד נשוב כקדמותינו וטובים מאשר היינו:

שקמים. כדמו' תאנים רעים:

וישגב. צרי רצין. הם אשור:

אויביו. שב אל השם, והם ארם או ישראל:

והנה ארם שהם מזרח לישראל ישובו להרע לישראל עם מלכי אשור:

מאחור. שהם במערב ארץ ישראל:

והעם. על ישראל:

המכהו. הוא השם שהוא המכ' באמת ובאו סימנים שנים, כמו בתוך האהלי (יהושע ז' כ"א) :

ויכרת וגו'. הטעם לא שב העם, כי אין מורה להם הדרך הישרה:

כפה. הוא השרש, וככה וכפתו לא רעננה (איוב ט"ו ל"ב) :

ואגמון. כמו הלכוף כאגמון ראשו (ישעיהו נ"ח ה') , והוא צמח נראה וידוע:

זקן. והנה פירש כי הראש משל לזקן, וכן הכפה, והזנב והאגמון משל לנביא השקר:

ויהיו וגו'. אל"ף מאשרי תחת יו"ד, והפך זה תתיימרו (ישעיהו ס"א ו') , וכן אל"ף ומאשריו:

על כן. ישמח השם, כדרך לשון אדם כי בהיות הנעשים בטוב ישמחו עושיהם:

חנף. הוא ברו טוב ותוכו רע:

כי וגו'. דמה הרשע לאש שיאכל המבער, והשמיד והשית הם הרשעים:

ויתאבכו. מלה זרה כמו התרוממו:

בעברת. נעתם, בלשון קדר כמו חשך גם זה דבק בעבור העשן הנזכר למעלה, ור' משה הכהן אמר שהוא כמו יועם זהב (איכה ד' א') והתי"ו מבנין התפעל, וזאת טעות גדולה:

ויגזר. דרך משל בעבור מלחמות שיעשו ביניהם והן אחים, כאילו הם גוף אחד:

מנשה. זה פירוש הפסוק שהוא מלמעלה, והנה מנשה ילחם עם אפרים ושניהם על יהודה: