אבן עזרא על ישעיהו נג:יב

לכן וגו'. כל המפרשים אמרו כי זה הפסוק דרך משל על המתים על ייחוד השם, וטעם רבים כמו גדולים כמו על כל רב ביתו (אסתר א' ח') , והם הנביאים, והעצומים הם האבות, הטעם שיהיה חלק מתי הייחוד עם הנביאים, וידענו כי זה דבר אמת הוא, רק איננו מטעם הפרשה, והנכון בעיני כי הוא כן, לכן אתן לישראל חלק בז ושלל מגוים רבים:

ואת עצומים. כמו בצאתי את העיר (שמות ט' כ"ט) :

תחת וגו'. זה שכר בעבור כי הערה נפשו למות, וי"א כמו גלה, והטעם בפרהסיא, והנכון בעיני שהוא כמו ותער כדה (בראשית כ"ד כ') , ואם הם שנים בניינים והעד אל תער נפשי (תהלים קמ"א ח') , כטעם שפך:

ואת. ועם:

פושעי'. שפשעו בשם:

[נמנה]. כן היו ישראל נחשבים:

והוא חטא רבים נשא. כי בעבור צערם היה שלום לכל הגוים, והחטא שהיו ראויי' הם לשאתו היה ישראל נושאו:

ולפושעים. בעבור הפושעים:

יפגיע. בשם, כטעם דרשו את שלום העיר (ירמיה כ"ט ז') , והנה פירוש ולפושעים הגוים:

והנה פירשתי לך כל הפרשה, ולפי דעתי כי הנה ישכיל עבדי הוא שאמר הנביא עליו, הן עבדי אתמך בו (מ"ב א') ויאמר לי עבדי אתה (ישעיהו מ"ט ג') וכן כתוב בדעתו יצדיק צדיק עדי לרבים (ישעיהו נ"ג י"א) וכת' גוי נתתי למכים (ישעיהו נ' ו') , והסוד כאשר רמזתי בחצי הספר והנה כל הפרשיות דבקות זאת עם זאת: