אבן עזרא על ישעיהו ג

כי וגו'. יתכן היות זאת הפרשה פירוש הארזים וההרים וכלם, או יתכן שתהיה דבקה עם חדלו לכם מן האדם, והוא הנכון בעיני:

משען ומשעינה. דרך צחות, והטעם כל משען, ופי' כל משען לחם ומים:

גבור. שיש לו כח:

ואיש מלחמה. שהוא רגיל:

שופט. שישאלנו שיורנו בדרך הישרה בדת, וכן הנביא גם הקוסם בחכמת המזלות:

זקן. שנסה דברי העולם:

שר. וחכם חרשים. הוא האומן:

ונבון לחש. אפילו המבין ללחוש הנחשים, ויש אומרים מגזרת מתלחשים (שמות ב' י"ב י"ט) :

ונתתי וגו'. תי"ו תעלולים נוסף, מגזרת עולל (ישעיהו ס"ו ד') , והנה הוא שם התואר, גם אני אבחר בתעלוליה' (ירמיה ו' י"א) שם:

ונגש. בנין נפעל, כמו נצב לריב (ישעיהו ג' י"ג) , ויש אומרים כי הנ"ון שורש מהבנין הכבד הדגוש:

ירהבו. כמו ישלטו וינצחו, כמו המחצבת רהב (ישעיהו נ"א ט') :

כי. בית אביו. משפחתו:

שמלה לכה. אף על כי שהוא בה"א הוא כמו חביריו והטעם לא נבקש ממך שתתן לנו שמלה:

והמכשלה. הטעם על ירושלם, וכן כתוב כי כשלה (ה' ח') כדרך בן אדם שידבר כן בעת הכעס:

ישא. ישבע, כמו לא תשא את שם יי' (שמות כ' ז') :

חובש. כמו חובש מכה, והטעם עור וכת' יורש עצר (שופטים י"ח י"ז) :

ואין שמלה. אפילו לנפשי:

לשונם ומעלליהם. כל דיבורם וכל מעשיהם לפאת השם:

למרות. פתחות הלמ"ד בעבו' ה"א הבנין החסר, וכמוהו לנחותם הדרך (שמות י"ג כ"א) :

וטעם עיני בפרהסיא:

הכרת. יש אומרים מגזרת כרת, והישר מגזרת הכירוהו (בראשית מ"ב ח') . והדגש לחסרון הנ"ון, והנה נרא' במלת ינכר שונא (משלי כ"ו כ"ד) , והטעם מי שיכיר בפנים לדעת תולדת הגוף, הם יענו ויודו דרך האמת, אין צריך לעדי' על כן:

וחטאתם כסדום הגידו. וטעם לא כחדו, כי המכחד עוד יש לו מעט בושה:

אמרו. יש אומרים שבחו כמו את יי' האמרת (דברים כ"ו י"ז) , והישר בעיני שהוא מלשון אמירה בלב ובפה:

יאכלו. כל הצדיקים והוא דרך קצרה והטעם שלא תחשוב כי צדיק אחד לבדו יאכל פרי מעלליו, וטעם זה הפסוק דבוק עם אוי לנפשם:

אוי וגו'. יש אומרים כי רע הוא תואר גוי, והנכון שהוא תואר רשע:

עמי [נגשיו מעולל]. כל אחד מנוגשיו הוא עולל, והמ"ם נוסף, והוא תואר השם ואיננו פועל:

אל"ף מאשריך תחת י"וד, כי אותיות יה"וא מתחלפין, כמו אשרו חמוץ (ישעיהו א' י"ז) והטעם הראויים שיישרוך המה יתעוך:

בלעו. שחתו עד לא יודע הדרך:

נצב. על כן נצב השם לריב, ואיננו שם כי אם שם הפועל מהבנין הכבד הנוסף, וכמוהו לדין, והטעם על גזירותיו:

עמים. טעמו רבים כמו עמים הר יקראו (דברים ל"ג י"ט) :

יי'. טעם ואתם, איך תשפטו עמי ואתם בערתם הכרם כמו רעיתם כמו ובער בשדה אחר (שמות כ"ב ד') , והכרם הם ישראל:

מלכם. דגשות הלמ"ד בעבור חסרון ה"א מה, והם שתי מלות כמו מזה בידך [שם ד' ב']:

תטחנו. כמו תשחקו, דרך משל על הקלון והבזיון:

ויאמר. ומשקרות, המסתכלות הרבה, ובדבר רז"ל סקרנית:

וטפוף. יש אומרים מלשון דבור, כמו והטף אל דרום (יחזקאל כ"א ב') ואיננו נכון בדקדוק, ואחרים אמרו כי הוא מגזרת תרגום בארמית אשר הציף (דברים י"א ד') , כאדם שיצוף על פני המים, ויש אומרים כי הוא מגזרת טף (אסתר ג' י"ג) והוא הישר בעיני, והטעם הולכות מהלך טף:

תעכסנה. תשימנה עכסים ברגליהם כמשפט הגברים הרוכבים, ויש אומרי' כי העכסים משמיעות קול:

ושפח. כמו מספחת היא (ויקרא י"ג ו') , ואם הוא בשי"ן והנה כן בשורי מהם (הושע ט' י"ב) :

פתהן. יש אומ' חסר אל"ף פאתהן, והטעם פאת ראשיהן, והנכון בעיני שהוא מגזרת והפותו' (מלכים א' ז' נ') , רמז לאחוריהן, והנה הזכיר למעלה ומטה:

יערה. יגלה:

ביום. העכסים, הם ברגלים:

השביסים. אין לו אח, ויש אומ' כי הם בשוקי':

והשהרונים. כדמות ירח בחגורה, מגזר' ארמית ועל דעת רבים כן אגן הסהר (שיר השירים ז' ג') :

הנטיפות. אין רע לו, יש אומרים בשער:

והשרות. באזנים, והוא תרגם ארמית לדעת אחרים:

והרעלות. מלה לבדה, בלחיים:

הפארים. מגזרת תפארת, בידי':

והצעדות. באזרוע, והעד מאצעדת שאול (שמואל ב' א' י') , כי האל"ף נוסף כאל"ף אזרוע (ירמיה ל"ב כ"א) :

והקשורים. ידועים, בגרון:

ובתי הנפש. על החזה, שהוא בית הנפש כי בו הוא הלב:

והלחשים. כתבים כתובים בזהב ובכסף על דרך לחישה:

הטבעות. באצבעות:

ונזמי האף. פירשתיו:

והמחלצות. אלה בגדים, כמו וקח לך את חליצתו (שמואל ב' ב' כ"א) :

והמעטפות. יש אומרים הלבוש תתעטף בו האשה, ויש אומרים מחלצות חלוק ומעטפות מכנסי':

והמטפחות. כמו הבי המטפחת אשר עליך (רות ג' ט"ו) :

והחריטים. יש אומרים כדמות טלת קרוב מלשון ישמעאל, או הוא מגזרת בחרט אנוש (ישעיהו ח' א') , כאשר אפרש עוד:

והגליונים. כמו גליון גדול [שם]:

והסדינים. כמו סדין עשתה (משלי ל"א כ"ד) :

והצניפות. בראש:

והרדידים. טלת בלשון ישמעאל, והכלל כי כל אלה הם מלבושים וישתנו כמנהג המקומות:

והיה. בושם. יעמיד הבשר ויחזקנו:

והנה מק קרוב מהפך, והוא מפעלי הכפל, ומגזרתו תמקנה בחוריהן (זכריה י"ד י"ב) :

נקפה. שם, והנו"ן שורש, והוא קרוב מגזרת ונקף סבכי היער (ישעיהו י' ל"ד) וטעמו כעין כריתות:

מעשה מקשה. גלוח שער בשוה, כמו ולא עשה רגליו (שמואל א' י"ט כ"ה) :

פתיגיל. חלוק דק מרוקם יושם על כל המלבושים:

כי תחת יופי. אמר הגאון כי ההפך שהוא תחת יותר יפה להם, ואחרים אמרו שמלת כי מגזרת כויה (שמות כ"א כ"ד) , וכמוהו אף ברי (איוב ל"ז י"א) שהוא מגזרת רווי, ואיננו נכון בדקדוק, כי וי"ו כויה שורש, ולפי דעתי שהוא כך, כי תחת יופי המק והנקפה:

מתיך. הטעם תתאלמנה הנשים בעבור מות אנשיהם בחרב, ומלת מתיך מושכת עצמה ואחרת עמה, כמו והנבואה עודד הנביא (ד"ה ב' ט"ו ח') , וכן הוא ומתי גבורתך:

ואנו. כמו לא אכלתי באני (דברים כ"ו י"ד) , והוא מהשניי' הנראים ובאה המלה כמו וסרו הצפרדעים (שמות ח' ז') , מלרע:

פתחיה. שב אל ציון הנזכרת בראש הפרשה, והטעם חסרון הזכרים:

ונקתה. כמו נקיון שנים:

לארץ תשב. שב אל ציון: