אבן עזרא על ישעיהו כה

יי אלהי. דברי הנביא או כל אחד מהזקנים:

עצות מרחוק. מימים קדמונים והטעם דבק עם עשית:

[אמונה אמן ]. והנה נראו באמונה, ובאה מלת אמונה אומן כמו יי עזי ומעוזי (ירמיהו ט"ו י"ט) :

כי וגו'. הטעם כמה ערים ישחתו בבוא גוג ומגוג, ובדברי רבי משה הכהן על ימי סנחריב:

לגל. כמו עד הגל הזה (בראשית ל"א נ"א) :

ארמון זרים. הם הגוים הגולים:

מעיר. מכל עיר:

על. עם עז, הנמלטים או הרחוקים כאשר ישמעו:

כי וגו'. התמה כי כל קריה בצורה נלכדה ומקום הדלים נמלט, וזאת ירושלם מחסה מזרם כי האויב נמשל למים:

כי רוח עריצים. פי' מזרם:

כחורב בציון. כמו בארץ ציה (ירמיהו ב' ו') :

שאון זרים תכניע. והנה 'חורב בצל עב' כפול בטעם:

והנה בצל עב. כאשר יסתר העב ואיננו נראה:

והנה זמיר עריצים. כמו שאון זרים מגזרת זמירות (ישעיהו כ"ד ט"ז) :

יענה. מגזרת עני, והוא פועל עומד ומגזרת לענות מפני (שמות ו' ג') :

עשה. בהר הזה, היא ציון:

משתה שמנים. הטעם שיאכילם מאכלים שמנים:

ממוחים. מגזרת ומוח עצמותיו ישוקה (איוב כ"א כ"ד) , והוא מהבניין הכבד הדגוש:

ואחר כן ישקם שמרים מזוקקים והנה ישתכרו, כטעם כי כאשר שתיתם על הר קדשי [עובדיה א' ט"ז]:

ובלע. כמו כבלע את הקודש (במדבר ד' כ') כטעם גלוי:

הלוט. כמו וילט פניו באדרתו (מלכים א' י"ט י"ג) , והנה טעמו כמו מסכה והוא כמו מכס', כמו והמסכ' צרה כהתכנס (ישעיהו כ"ח כ') :

בלע המות. יבלע אותם:

מעל כל פנים. כי רעות גדולות עשו לכל:

ואמר. דבק עם מלת עמו:

ויושיענו. והוא יושיענו תמיד והנה הוא כזמן עומד:

כי. יד יי, מכתו:

ונדוש מואב. שבאו לעזור הצרים על ציון, ונדוש מבנין נפעל מהפעלים השניים הנראים, או מפעלי הכפל:

כהדוש. שם הפעל מבנין נפעל, ובא שורק תחת חולם כי יתחלפו:

מדמנה. מקום הדומן:

ופרש. השם ידיו בקרב מואב:

השוחה. כמו מי שחו (יחזקאל מ"ז ה') :

והשפיל. גאות מואב:

עם ארבות ידיו. אין לו אח, וטעמו לפי מקומו, ומפרשים הוציאוהו מגזרת עושה ארבות (מלכים ב' ז' ב') , בדרך רחוקה:

ומבצר. כ"ף חומותי כנגד מואב:

השח השפיל. בלא דבק וי"ו כמו כרע שכב נפל (שופטים ה' כ"ז) , וטעם 'השח' כי כבר השח בבוא סנחריב: