אבן עזרא על ישעיהו כב

משא גיא חזיון. ירושלם שהיא מקום הנבואה:

יש אומרים כי טעם עלית לגגות לקטר למלאכת השמים, ולפי דעתי שהטעם עלותם לראות החיילות הצרות על ירושלם כי כן מנהג המדינות:

תשואות. מגזרת שאון [יג ד']:

עליזה. שמחה והטעם כי היתה מלאה אנשים, ונלכדו בשביה ובעה ולא יכלו להלחם:

מקשת. שראו, מרוב הפחד מסרו עצמם ואוסרו:

מרחוק ברחו. כמו עם לבבם שלם (דברי הימים י"ו ט') :

על וגו'. אלה דברי הנביא:

שעו ממני. הרפו ממני כמו לא תשעה ממני (איוב ז' י"ט) :

אמרר , השומעים בבכי:

ומבוכה. מגזרת נבוכים הם (שמות י"ד ג') :

מקרקר. מהפך או הורס והנה הוא הפך הקיר כמו ושרשך מארץ חיים (תהלים נ"ב ז') :

ושוע אל ההר. יש אומרים כמו ישעו ואין מושיע (שמואל ב' כ"ב מ"ב) , ויש אומרים כי השועה תגיע אל ההר:

ועילם. זאת הנבואה על ביאת נבוכדנצר, וטעם עילם אפילו עילם שהתגבר עליהם נבוכדנצר, הוא ישא אשפה ויבוא על ירושלם:

וקיר. שאפילו שהם בעלי מדינות קיר, כמו וארס מקיר (עמוס ט' ז') , יגלה מגניו על ישראל סביבות ירושלם:

ויהי. כ"ף עמקיך לנכח ירושלם:

שות שתו. הדייק והסוללה וכלי המלחמה:

ויגל. וכבר נגלה מסך יהודה והטעם כי ראו בבוא האויב כי אין להן כח לסבול, ויתכן היות ויגל השם:

ותבט. שב אל יהודה שהסתכלו בכלי הנשק:

וראו בקיעי עיר דוד כי רבו, והוצרכו לקבץ את מי הבריכה להיות כמו חומה סביב למקום

ואת. והוצרכו לספר הבתים לדעת מספר אנשי המלחמה:

ותתצו הבתים. הסמוכים לחומה מחוץ:

ומקוה. כמו מקוה מים (ויקרא י"א ל"ו) :

ולא הבטתם אל עושיה. שהוא השם, כי הוא עושה זאת הגזרה להביא נבוכדנצר:

ויוצרה. הטעם על הגזרה:

ויתכן היות מרחוק דבר עם מלת ויוצרה, ויתכן היותו דבר עם לא ראיתם:

ויקרא. כנוי לגזרה, והנכון שהקריאה היא נבואת הנביאים:

והנה וגו'. הריגה יציאת הרוח, והפך זה וישחטם במדבר (במדבר י"ד ט"ו) :

אכול ושתה. ידבר הנביא מה שיהיו אומרים:

ונגלה. זה הדבר ותחסר מלת אני כמו יי במראה אליו אתודע (במדבר יב ו') ויש אומרים כי הם דברי הנביא והראשון הוא הנכון:

עד תמותון. ביד האויב הצר עליכם:

כה וגו'. וטעם יי צבאות בעבור הסוכן שהוא ממונה על בית המלכות, וכאילו הוא פקיד על הממון שהוא אצור:

הסכן. כמו ערי מסכנות (שמות א' י"א) , כמו אוצרות:

וטעם על. שיתנבא עליו ויאמר לו:

מה לך לשבת פה ומי לך פה ממשפחה שיוכלו לעזור לך:

כי חצבת לך פה קבר. כמו כרית, ובורות חצובים (דברים ו' י"א) , והטעם שתחשוב בלבך כי לעולם תהיה סוכן, ובירושלם תמות, וכבר תקנת לך שם קבר, והאומר שפיר' קבר כמו ארמון, איננו נכון, והעד שמה תמות:

הנה יי מטלטלך. כפול, מן ויטילו הכלים [יונה א' ה']:

טלטלה. אתה שתחשוב כי אתה גבור כטעם והיית לאיש (מלכים א' ב' ב') , והנה הוא כדמות קריאה או טלטלה כטלטול גבר, והראשון קרוב אלי:

צנוף. מגזרת מצנפת (שמות כח ד') שיקחנו עם כל ממונו וכל כבודו:

כ"ף כדור לדמות, וזאת הלשון ידוע' מדברי קדמונינו ז"ל גם מטעם המקום:

ארץ רחבת-ידים. היא בבל:

מרכבות כבודך וגו'. הטעם שם ימות הוא וכל מרכבותיך כי אתה קלון לבית אדוניך, או אז תהיה, והקרוב שזה היה בגלות יהויקים או יהויכין, בעבור וקראתי לעבדי והלבשתיו כתנתך:

והיה וגו'. טעם לעבדי שהיה עבד השם ולא כן שבנא:

והלבשתיו כתנתך. יש לכל ממונה כתונת ידועה ואבנט, כאשר היו חוגרים אבנט ידוע חכמי אטונס:

והיה לאב. מלמד טוב ואוהב כאב:

ונתתי. מזה הפסוק נלמוד כי על הבית הוא בית המלכות:

ותקעתיו יתד. כיתד, וכמוהו ועיר פרא אדם יולד (איוב י"א י"ב) :

ותלו. אחר שהמשילו ליתד אמר ותלו עליו:

הצאצאי'. הם הבנים שהם יציאי מעים:

והצפיעות. אולי הם הבנות מגזרת יצא צפע (ישעיהו י"ד כ"ט) , ואחר שאמר שהוא לאב הנה איש יהודה כבניו והנשים כבנותיו, שהם נמשלים אל כלים קטנים:

וטעם מכלי האגנות כמו וישם באגנות (שמות כ"ד ו') , אולי שם הזהב:

ועד כל כלי הנבלי'. כלי הנגונים, והטעם שלא ישאר דבר בבית המלכות שלא יהיה תחת רשותו:

ביום. תמוש היתד. רמז לשבנא שהיה חושב שהוא כיתד תקועה במקום נאמן:

ונכרת המשא אשר עליה. הם אנשי ממשלתו: