אבן עזרא על ישעיהו יח

הוי ארץ. הוי לשון קריאה כמו הוי הוי ונוסו מארץ צפון (זכריה ב' י') :

צלצל כנפים. כפול מצל, שהיא ארץ רחבה:

מעבר לנהרי כוש. שם מלכות אשור:

השולח. מי שהוא מנהגו לשלוח בים שלוחים:

לכו. אתם מלאכים קלים ובשרו ישראל שברחו וגלו והם מעבר לנהרי כוש:

ובעבור נהרי אמר ובכלי גמא:

ממושך. הם ישראל שנמשכו ממקומם ככבשים עד שמורטו:

ממושך אל עם נורא. הם הכושיים:

[מן הוא]. מן אותו העם, או הוא רמז לנהרי:

גוי וגו'. היתה דעתו כדעת הנער כאשר ילומד קו לקו, על כן היתה מבוסה:

ואל"ף בזאו לחסרון אות הכפל, וכמוהו דליו שוקים (משלי כ"ו ז') על דעת ר' משה הכהן:

וטעם נהרים מלכים, כמו את מי הנהר (ישעיהו ח' ז') :

כל וגו'. הטעם כאילו נס נישא על כל הארץ:

וכתקוע שופר וגו'. לדעת מעשה השם במחנה סנחריב:

כי וגו'. טעם אשקטה על השכינה שעמדה:

ואביטה. ואראה:

מכוני. היא ירושלם:

כחם. אויר:

צח עלי אור. אחר הגשם כמו יפיץ ענן אורו (איוב ל"ז י"א) , כי השמש הנקרא אור גם כן הירח, כי כן כתוב לעושה אורים גדולים (תהלים קל"ו ז') , הם סבת הגשם במאמר השם:

כי לפני קציר. כמו תשלח קציריה, והטעם היות קציר:

כתם פרח ובוסר גומל. כמו ויגמל שקדים (במדבר י"ז כ"ג) עודנו יהיה בנצתו:

וכרת. השם:

הזלזלים. הם דבקים עם השרש, ואין למלה הזאת אחות:

ואת הנטישות. אותם הבדים הגדולים שנטשו:

התז. כמו כרת ובלשון קדמונינו ז"ל ימצא, ובא פועל עבר אחרי עבר בלא וי"ו דבק כמו חמק עבר (שיר השירים ה' ו') , וטעם הפסוק קודם שימלא פרי מחשבותם יכחדו:

יעזבו. זה מחנה אשור הנכחד ביד המלאך:

לעיט. כמו וירד העיט (בראשית ט"ו י"א) , על משקל שש (אסתר א' ו') גם שיש (דברי הימים כ"ט ב') :

וקץ. מגזרת קיץ (בראשית ח' כ"ב) :

תחרף. מגזרת חורף [שם], לאכול נבלות המתים:

בעת. שי, דורון הטעם יובילו שי (תהלים ע"ו י"ב) :

עם ממושך ומורט. הם ישראל הגולים, והנה יובאו לכבוד השם אל מקומו שהוא בהר ציון, ולפי דעת רבי משה זה פי' יוסיף יי שנית ידו (ישעיהו י"א י"א) :