אבן עזרא על הושע י

גפן בוקק - רק אין בו כח לפרות ואין פרי.

ישוה לו - יחשוב כי יפרה את פריו והיה שוה כגפן שהוא בוקק, כי כאשר הרביתי פריו - הרבו למזבחות.

חלק - כי אין להם חלק אחד.

עתה יאשמו - מגזרת שממה, כמו תאשם שומרון, שהוא כמו: והאדמה לא תשם ולבם שנחלק הוא יערף מזבחותם, שהרבו כדרך וערפתו הריסות.

כי - כאשר חלק לבם לא רצו להיות עליהם מלך ולא יראו מהשם, על כן אין להם מורא והכל יעשה כרצונו.

דברו, אלות שוא - דרך זרה כאילו המלה מורכבת משם הפועל הסמוך ושאינו סמוך, או היה כן בעבור אות הגרון ומשל משפט שהוא מתוק והפך למר, כמו: ההופכים ללענה משפט והוא יפרח בראש משפטם שאינו ישר.

על תלמי - כמו תלמיה רוה.

ושדי – כמו: שדה והעד יעלוז שדי.

לעגלות - הם עגלי הזהב בבית אל.

יגורו - יפחדו השוכנים בשומרון.

כי אבל עליו - הטעם על כל עגל בבית אל כאשר תחרב.

וכמריו - אשר עליו יגילו היום יתאבלו.

כי - הטעם כפול.

גם - עגל שומרון.

לאשור יובל - כי הוא זהב.

בשנה - בתוספת הנו"ן כמו: שבענה בנים.

נדמה - ישרת בעבור אחר וכן הוא נדמה שומרון נדמה מלכה.

כקצף - כמו: ותאנתי לקצפה.

ונשמדו - במות הבעלים בסור העגלים.

ואמרו - אמר רבי משה: כי אמרו דרך משל בעבור המזבחות כדרך כי היא שמעה והטעם שלא יראו עוד. ויפת אמר: ויאמרו עובדיהם מרוב צרתם.

מימי - יותר כמו מזקנים אתבונן, מאויבי תחכמני, ופירוש: שם עמדו על חטאי דורו כאילו עמדו עם בני בנימין - הם בני עלוה כמו עולה והיתה לזעוה והיה רק זועה והיום לא יפחדו שתשיגם מלחמה כאשר השיגה את בני בנימין מהשבטים, וזה הכתב כמו כריח שדה, שטעמו: ראה ריח בני אשר ברכו ה' כריח שדה.

באותי ואסרם - מגזרת מוסר והיו"ד מובלע בדגשות עי"ן הפועל, כדרך בטרם אצרך בבטן, כי אצק מים. ופירוש: ואספו עליהם איך איסרם על ידי עמים שיתאספו עליהם.

ואסרם - כמו יאסרו קשורים.

לשתי עונותם - כמו: כבחצי מענה, האריכו למעניתם. וטעם שתים, בעבור יהודה ואפרים.

ואפרים - אני למדתיו מתחילה לסבול עול מצותי.

ואני עברתי - החוק על כל חורש שהטיבותי לצוארה והרכבתי אפרים עם יהודה יחרש.

יעקב - יעקב כולו השדה שלו, דרך משל על התורה וצויתיה זרעו וקצרו הוא התגמול.

נירו - להסיר הקוצים לסקל הנתיב ועת תדרשו השם, לרוות הזרע אז יבא מלקוש.

ויורה צדק לכם - כמו: יורה ומלקוש. וכל המפרשים אומרים: בקשו אתם תורתי - והוא יבא ויורה אתכם.

חרשתם - וכל זה עשיתם שלא סבלתם עולי, כי בטחתם בגבוריכם ובעבור זה.

וקאם, כשוד שלמן - אולי הוא שלמנאצר.

בית ארבאל - שם מקום.

רטשה - שם דבר אם על בנים ולהיותו מגזרת אורב, אין טעם לו.

ככה - בית אל ששם העגל שהוא ככה הרע מכל רעתם, כי רוב מלכי ישראל לא סרו מחטאת ירבעם.

וטעם בשחר – כי יושדו בלילה ובשחר יכרת מלכם.