אבן עזרא על בראשית ו:ו

וינחם ד'. ידוע כי לא אדם הוא להנחם רק דברה תורה כלשון בני אדם כי המשחית מה שעשה יראה שניהם ,

וטעם ויתעצב אל לבו, הפך "ישמח ד' במעשיו" (תהלים קד לא) כי טוב בעיניו שיקבלו נבראיו חסדיו וי"א כי וינחם כמו "מתנחם לך להרגך" (בראשית כז, מב) ויפרשוהו וזע"ד ואמרו כי לבו הוא הנביא ואלו היה כן לא היה אחר ויתעצב מלת אל ואנה מצאנו שנקרא הנביא לב :