אבן עזרא על בראשית מה

להתאפק. לסבול:

לכל הנצבים עליו. טעמו, עד שיצאו כל הנצבים עליו , והוצרך לקרוא להוציאם :

בִבְכִי. במקום הפסקא וכמוהו "ראה עֳנִי (איכה ג, א) :

כי האלהים. שלחני :

לאב. טעמו למורה וכן "אבי כל תופש" (בראשית ד כא) :

פן תורש. כמו תכרת , וכן להוריש גוים (דבר' ד לה) :

כי פי. ידוע, כי פה מוכרת וכאשר יהיה סמוך ישוב הה"א הנעלם ליו"ד נעלם , כמו "פי צדיק" (תהלים לז ל) גם כן לשון רבים , ופי רשעים (משלי יוד, יא) ובהתחבר זה היו"ד עם יו"ד סימן המדבר חסרו האחד , כמו "כי פי המדבר" , והטעם שהיה מדבר בלשונם עמם בלא מליץ :

צוארי. ימצא לשון רבים ויחיד , ועם תוספות נו"ן אכן האל"ף לא נעדר :

טענו. שימו משא ומטעני חרב (ישעי' יד יט) קרוב ממנו :

בעירכם. בהמתכם וכן "אנחנו ובעירנו" (במדבר כ, ד) :

חלב הארץ. כמו שומן :

חליפות שמלות. מלבושים אין זה כמו זה והפחות שתים :

וטעם כזאת. מחליפות שמלות מהטובות שהיו במצרים :

בר. דגן :

ולחם. כמשמעו :

ומזון. אפונים ופול ועדשים ודחן וכסמין ותאנים וצמוקים ותמרים , כי אלה לבדם הם מזון חוץ מדגן ושעורה :

וטעם אל תרגזו. שיכעום איש על אחיו בעבור מכירתו :

ויפג לבו. מגזרת "אל תתני פוגת לך" (איכה ב יח) והטעם שעמד לבו ודמם, כטעם "וימת לבו" (ש"א כה לז) , כי לא האמין , ויהי כראותו העגלות ותחי רוחו , ואל תתמה על מלת ויפג , כי כן דרך הנביאים לדבר, כמו "ונשמה לא נשארה בי" (דניאל יו"ד יז) :

רב עוד יוסף. רב לי זאת השמחה :