אבן עזרא על בראשית ג:ו

ותרא האשה. בלבה :

ונחמד העץ, בעבור שתשכיל ותפקחנה עיניה ,

וטעם עמה שיחד אכלוהו וגלתה לו סוד הנחש , והנה לא היה אדם שוגג על כן נענש, ורבים אמרו כי עץ הדעת עץ תאנה בעבור שמצאו "ויתפרו עלה תאנה" (בראשית ג ז) , ואלו היה כן היה הכתוב אומר ויתפרו עלה עץ הדעת, גם רבים אמרו שחטה היה , והנכון בעיני ששני עצים הם בתוך גן עדן ואינם במקום אחר על כל פני האדמה , והאחד עץ הדעת והוא יוליד תאות המשגל , וע"כ כסו האדם ואשתו ערותם , ופי' ויתפרו ידוע וכן שק תפרתי עלי גלדי (איוב טז טו), והמבקשים מחט מהבילים כי בעץ דק יעשו צרכם , וכאשר אכל אדם מעץ הדעת ידע את אשתו וזאת הידיעה כנוי למשגל ובעבור עץ הדעת נקרא כן , גם הנער כאשר ידע הטוב והרע אז יחל לתאות המשגל , :

ועץ החיים. שיוסיף חיים ויחיה האדם שנים רבות ואין מלת לעולם עד עולם ועד, והנה כן "ועבדו לעולם" (שמות כא ו) "וישב שם עד עולם" (ש"א א כב) , ורבים אחרים, ומפרשים אמרו בפ' "כי ביום אכלך ממנו מות תמות", כי לא נברא על מתכונת שימות רק כאשר חטא נגזר עליו המות , ורבים ישאלו מה חטאו זרעו , ואלה דברי רוח, כי רוח אחד לאדם ולבהמה שבה יהיה וירגיש בעולם הזה, וכמות זה כן מות זה מלבד החלק העליון שיש לאדם מותר מן הבהמה, וכבר הביא אחד מרופאי יון ראיות גמורות שלא יתכן שלא יהיה לחיי האדם קצב :