אבן עזרא על בראשית כו

וישמור משמרתי. שם כלל כל מה שהוא חייב לשמור ממצות וחוקים ותורות, ויתכן המצוה "לך לך" (בראשית יב א) גם "קח נא את בנך" (בראשית כב כב) :

והחוקים. הם חוקות השם שילך האדם אחרי מעשיו כאשר אפרש בפסוק שעטנז (ויקרא יט יט) , ואלה החוקות נטועות בלב , והתורה שמל עצמו, ובניו ועבדיו , ובפסוק "והתורה והמצוה" (שמות כד יב) אבארם היטיב :

וישב יצחק בגרר. עשה כאשר צוהו השם :

לאשתו. בעבור אשתו כמו "פן יאמרו לי" (שופ' ט נד) ,

כי ירא פועל עבר , וכן "ויהי כי זָקֵן יצחק" (בראשית כז א) , ותחסר מלת "כי אמר" פן יהרגוני, וכן "כי הפרני אלהים" (בראשית מא נב) :

מאה שערים. בדברי קדמונינו ז"ל שיעור , כי מצא מאה משיעור הזרע , והוא מגזרת כי "כמו שער בנפשו" (משלי כג ז) :

וגדל. פועל עבר :

ועבדה. עבדים ושפחות שיעבדוהו והוא תואר השם או שם כמו סגולה:

בא סמיכות בארות על שני דרכים :

מים חיים. שהם נובעים תמיד :

עשק. ידוע בדברי קדמונים , רק במקרא אין לו ריע :

ויכרו. חפרו וכן "אשר כריתי לי" (בראשית ג ה) , וכן "כי יכרה" (שמות כא לג) "כרה שחת" (משלי כו כז) :

בינותינו. ריבוי אחר רבוי :

באר שבע. נקרא כן על ב' דברים או היא עיר אחרת :

יהודית. שם ולא הוליד ממנה :

ובשמת. היא עדה ויש לה שני שמות , ובמקרא נמצאין למאות כן:

מרת רוח. כל אחת מהן , וי"א מלשון "סורר ומורה" (דבר' כא יח) , ועל דעתי שהוא מגזרת "מרה כלענה" (משלי ה, ד) , כטעם מרירות נפש וכן כתוב "כי רעות בנות כנען" (בראשית כח, ה) ונכתבה זו הפרשה שישמרו בני ישראל מבנות כנען: