אבן עזרא על אסתר ב
Ibn Ezra on Esther 2 · אבן עזרא על אסתר · free full Hebrew text
A commentary on אסתר ב (Esther 2).
Open in the reader →זכר את ושתי. בפה ויתכן שזכר את יופיה על כן וי"ו ואת אשר עשתה.
יבקשו. בכוח העי"ן וראוי להדגש ורבים כמוהו. ותחסר מלת מבקשים כמו אשר ילדה אותה ללוי.
איש יהודי. בעבור היותו ממלכות יהודה נקרא כן.
בשושן הבירה. כי בשער המלך היה קודם דבר אסתר על כן הוא דר בארמון.
בן קיש. היה גדול באבותיו ואילו היה אבי שאול היה מזכיר שאול כי הוא מלך ולא אביו על כן לא נודע אם מרדכי הוא מבני שאול אם לא.
יפת תואר. תואר כל אבר ומראה הכל טוב או על העין. ודרש ירקרוקת מטעם הדסה.
לבת. לולי שהיתה בתולה לא היה מרדכי סכן בה כי לא יסמך על מעשה נס. אולי דרש לבית שהיה במחשבתו בעבור יופי' לקחתה לאשה.
ותשא חסד. החסד תשא עמה לא יסור ממנה.
מנותיה חלקים כמו מנה אחת בדברי האכילה להיותה שמינה.
הראויות. הלשון הזה ידוע בדברי רז"ל.
וישנה שינה המנות לעשות לה טובה. וטעם בית הנשים דבק עם וישנה כי שינה מנותיה ונערותיה והיא בבית הנשים עם חברותיה. יש אומרים כי מרדכי לא עשה נכונה שצוה על אסתר שלא תגיד עמה כי פחד שלא יקחנה המלך לאשה אם ידע שהוא מהגולה ואחרי' אמרו כי בדרך נבואה או בחלום ידע שתבא תשועה על ידה לישראל והנכון בעיני כי עשה זה מרדכי בעבור שתשמור תורת השם בסתר שלא תאכל נבילות ותשמור השבתות ולא ירגישו המשרתי' כי אם יודע הדבר שמא המלך יכריחנה או יהרגנה כי בעל כרחה נתפשה וידענו כי מרדכי היה מגדולי ישראל כי הנה הוא שלישי לשרים העולים עם זרובבל וכאשר ראה כי לא נבנה הבית בא אל עילם והיה בשער המלך בארמון והוא מעלה גדולה והנה דניאל הפקיד חביריו על מלכות בבל והוא בשער המלך ולולי שהיה מרדכי קודם מעש' אסתר ממשרתי המלך לא עזבוהו המשרתים להתהלך לפני חצר בית הנשים.
את שלום אסתר. אם היא צריכה לרופאים.
תר נערה. כמו עת ויש אומרים מגזרת תור כי הוא יבא לעת מזומנת כטעם וקול התור.
מקץ היות לה. סוף מקץ שבע שנים תחלה.
שמן המר בושם נחמד ועליו יש מחלוקת.
ובזה בדבר זה כי יש לה רשות לבקש מה שתרצה וזה בעבור שלא תבא לידי מחשבת ותהיה כחושה.
אל בית הנשים שני. הטעם פעם שני ובא הטעם לשון זכר כמו אך בפעם הזה. וטעם שומר הפילגשים כי אחר ששכב המלך עמה לא ישכב עמה אדם אחר כי חרפה היא למלך רק תהיה מהפילגשים רק אם לא מצא המלך טובה ממנה אז ימליכנה.
לא בקשה דבר גם זה לאות על שכלה.
הוא חדש טבת. כן יקרא בלשון כשדים ונקראו החדשים בלשון הקדש על המספר בעבור האביב.
והנחה שם כמו מנוחה בעבור שמחתו באסתר.
ובהקבץ בתולות שנית. הטעם היה זאת הפעם השנית כבר היה יושב מרדכי בשער המלך כי זה בשנת שבע למלכות והמשתה על דבר ושתי בשנת שלש, ואמרו חכמים כי נתחייבו ישראל מיתה בעבור שאכלו בשלחן המלך ושתו מיין משתיו.
אין אסתר מגדת מולדתה. למלך ולא לסריסים שהעמיד לפניה.
באמנה מגזרת כאשר ישא האומן והוא שם כמו חכמה עצמה.
משומרי הסף. בחצר הפנימית והכתוב לא הזכיר למה קצפו ואיך ידע הדבר מרדכי ויש אומרים כי הוא היה מסנהדרין והיה יודע שבעים לשון וזה טעם מרדכי בלשן ואין טעם בלשן כי אם אדם אחד.