אבן עזרא על דברים יא

ואחר שהוא הרב' אתכם חייבים אתם לאהוב אותו והוסיף כל הימי':

כי לא את בניכם. התשובה היא כי עיניכם הרואות והטעם כי אלה הנוראות אינם לעתיד שיראום בניכם רק אתם ראיתם אותם:

את גדלו את ידו החזקה וזרועו הנטויה. להוציא אתכם ממצרים:

ואת אותותיו ואת מעשיו. לפרעה שהוא עיקר:

אשר הציף. מגזרת צפו מים על ראשי:

ויאבדם. הטעם כי לא קמו עוד בניהם תחתיהם להיות כמוהם:

ואשר עשה לכם במדבר. דבר המן:

ואת בתיהם. הם נשיהם ובניהם:

ואת כל היקום. שם כלל:

אשר ברגליהם. בעבורם או כמשמעם ואחר שעיניכם ראו את כל אלה השמרו שתשמרו מצות השם:

וירשתם. שבור הרי״‎ש בעבור שבר הוי״‎ו:

כי הארץ. הנה טעם אחר שאתם חייבים לשמור מצותיו כי הארץ איננה כארץ מצרים רק יש לה צורך אל השנה לשום השם עינו עליה והטעם בדרך משל כאדם שיראה כל מה שהיא צריכה ויתן הכל בעתו:

מרשית. בלא אל״‎ף ורבים כן ע״‎כ כ' והיה אם שמע תשמעו ונתתי מטר ארצכם וזהו עיני ה' אלהיך בה:

יורה. גשם שיורה על שנה טובה והוא בתחלת השנה:

ומלקוש. ידוע:

ואכלת ושבעת. שב אל דגנך ותירושך לא אל הקרוב שהוא עשב בשדך:

יבולה. פירשתיו:

ואבדתם מהרה. שיגלו ממנה כאובדים ברעב אחר שהיתה הארץ טובה על כן אתם חייבים שתשימו אלה הדברים על לבבכם:

לטוטפות. מפורש ואם תשימון על לב לא תאבדון מעל הארץ רק תאריכו ימים כימי השמים על הארץ:

כי אם שמור תשמרון. הטעם זה שאמרתי לכם שתאבדון מהרה מעל הארץ הטובה דעו כי לא תכנסו שם בתחלה ולא תנצחו אם לא תשמרו מצות ה':

לאהבה. בלב:

ללכת בכל דרכיו. שלא ישנה ולא יהפוך:

ולדבקה בו. בסוף והוא סוד גדול:

ראה. לכל אחד ידבר:

את הברכה אשר תשמעו. כי בשמעכם הנה אתם מבורכים והברכה תוספת טובה והקללה מגרע' והיא מגזרת קלה:

ונתתה את הברכה. בפה כמו ונתן אותם על ראש השעיר:

בעבר הירדן. כנגד המדבר:

אחרי דרך מבוא השמש. וטעם שתלכו אחרי דרך מערב ותמצאום:

בארץ הכנעני היושב בערבה. כי יש כנעני יושב בהר:

מול הגלגל. וההרים ארוכים והנה צוה באיזה מקום מההרים. מול הגלגל כמו וירדוף עד דן או דרך נבואה או שני שמות:

מול. כמו נכח:

אלוני מורה. הוא הנזכר בימי אברהם. והברכה והקללה עוד יפרשם:

כי אתם עוברים. הטעם כן תחלו לעשות ותהיה הארץ לעולם לנחלה לכם: