אבן עזרא על דניאל ה

בלשצר עבד לחם רב - עשה מאכל.

ולקבל אלפא - נגד שרים אלף הפך משפט המלכים.

בלשצר, בטעם חמרא - זאת היתה עצת היין ששתה והשתכר.

שגלתיה - כמו: והשגל יושבת אצלו והיא הגברת המוכנת למשכב המלך, וככה תשגלנה והוא המעשה.

ולחנתיה - פלגשיו והנה שתים רעות עשה: ששתו הכל בכלי הקדש, ושבחו לאלהי זהב עץ ואבן.

בה שעתא, נברשתא - נורה.

על גירא - כאבני גיר והוא הסיד.

כותל היכלא - כמו אחר כתלינו.

פס ידא - חתיכת יד וככה: יהי פסת בר. גם כתונת פסים, והכל נגזר מגזרת כי פסו אמונים והנה ראו ידים בלא גוף.

וקטרי - קשורי חלציו, כמעט היו מותרים.

נקשן - כדמות משיקות אשה אל אחותה.

והמניכה - רביד הזהב.

ותלתי - ובשלישית המלכות ישלט.

משתבשין - כמשמעו, כאדם לא ידע מה לעשות.

מלכתא - יש אומרים: אשת נבוכדנצר.

נהירו - כמו: ונהורא.

ואחוית אחידן - מגיד חידות ומתיר קשורים.

אנת - הטעם שמע אתה המלך.

זייעין - כמו: ולא זע ממנו.

להזדה - דרך זדון.

וטעם וכל ארחתך ליה – שאתה בידו והוא מוליכך למקום חפצו כמו רסן הסוס ביד הרוכב. ויפת אמר: ובאחריתך תלך אליו על דרך: והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.

רשים - רשם וכמוהו רשום בכתב.

מנא - כל דבר שיסופר יחשוב. ועוד: כי מלת פרסין שנים. פרס האחד, שהוא פריסת שבירת מלכותו וכריתותם. ופרס השני, מגזרת מדי ופרס, על כן אמר: ויהיבת למדי ופרס.

קטיל - נהרג, כמו: יקטול עני ואביון.