אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר לד:ז

נוצר חסד, ומי שיעשה חסד יִצוֹר חסדו ולא ישנה לדורות רק לאוהביו כי כן כתוב, ונשיאת העון שישאנו מהחוטא והטעם יסירנו, כי אין העון עצם עד שינשא רק הוא מקרה:

ועון כל שנעשה בזדון:

ופשע גדול ממנו כי הוא כיוצא מתחת הרשות:

וחטאה שם כלל ורובה שגגה כמו ולא יחטיא, ואלה המדות כנגד השנים:

ונקה לא ינקה, לאשר אינם שבים, על כן פסקו הקדמונים במלת ונקה כי מזה למדו שמנקה לשבים, ולפי דעתי שהוא דבק, והטעם אע"פ שישא העון לא ינקה בסוף ואם מת החוטא ולא הענישו לשלם גמולו בראשו והיה בנו כמהו יפקד עון האב על הבן, וכבר פירשתיו בפרשת וישמע, גם זאת מדת רחמים שיאריך לאב עד בא הבן ואם הבן טוב לא יפקד עון האב עליו, אם כן מה טעם ונקה לא ינקה, יש להשיב כי על הרוב דבר הכתוב, כמו יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה, והפך הדבר יש צדיק אובד בצדקו, על כן כתוב מלת יש, כי הוא המעט, וכן יש מפזר ונוסף עוד, ויש אשר יהיה הענן, כי המנהג שיעמד שנים: