אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר לב:ב

ויש אומרים כי טעם פרקו את נזמי הזהב אשר באזני נשיכם שדחה אותם כי חשב שהנשים לא יתנו להן נזמיהן, גם זה הבל כי לעולם הנשים ברשות האנשים הנה. ומהקדמונים על דרך סברא שאמרו כי ראה אהרן שנהרג חור על כן פחד ועשה העגל, והעד שלא מצאנו חור נזכר אחרי כן, גם כן רחוק להיותחור צדיק מאהרן, ואחר שעשה אהרן ע"ז איך כיהן לשם, ודבר קח לך עגל בן בקר לחטאת דרש הוא, גם עדות חור בטלה, ואם לא יראו לנו נחשון בתורה אחר שהקריב קרבנו, אם כן נאמר כי נהרג. ואחרים אמרו כי רימו את אהרן, והם צורת עגל יצוקה והשליך אהרן את הזהב והנה יצא צורת עגל והוא לא ידע ועדותם ואשליכהו באש, גם זה הבל, כי אהרן איננו צורף. ויאמר הגאון כי דעת אהרן היתה לגלות סוד עובדי ע"ז כטעם יהוא שעשה בעקבה ועדותו כי פרוע הוא, ופירושו על דעתו גלוי כמו ראשיכם אל תפרעו, לא על דעתי שניהם, ואמר כי התאנף השם באהרן בעבור שהמתין עד בא משה ולא הרגם מיד, והמתנה זו היתה סבה לשבור הלוחות:

פי' פרקו כמו קרעו והפרישו מגזר' מפרק הרים והוא מהבנין הכבד ע"מ ברכו: