חורב פג

אף תלמוד מהצרות למסור נפשך בבטחון נאמן אל אהבת ה׳ הקרובה אליך במאד — אם אתה גם בעניך ודלותך תמצא בכל זאת את מחיתך ומזונך, אם גם במחסורך תמצא ידך לכסות את מערומיך, אם נרפא הנך ממחלתך, בראותך כי בעניך ומרודך בכל זאת אינך נעזב מכל וכל, ובכל יום ויום יחזיק ה׳ בידך ויחדש את מנת גורלך, יזין ויפרנס אותך, ואתה תוכח לדעת, כי אמנם לא על הלחם לבדו — הלחם הנעשה במעשה אנוש ותחבולותיו — יחיה האדם ויחזיק ויכלכל את חייו — כי גם על כל מוצא פי ה׳ באהבתו יוכל האדם לחיות בתבל, או אז, כמו תלמוד לירא מפני יכולת ה׳, כן תלמוד גם כן לבטוח באהבתו.