חורב שטז

חובת האבלות הוא רק על פטירת אנשים כאלה השייכים ביותר אל עצמות האדם בקרב בני משפחתו וקרובים אליו ביותר אל חוג חייו, להיות חלקי משפחתו ואבריה, אשר פטירתם היא לו חסרון לא יוכל להמנות. — הלא המה: אב ואם, אח ואחות, ואם גם המה רק מצד האב או האם, בעל ואשתו, בנו ובתו, בכל זאת גם על אלה שארי בשר העומדים בשורה השנית והשלישית עליו להראות בשבוע הראשון קצת אבלות במראהו החיצון; ילד אשר לא עברו עליו עוד שלשים יום ללדתו לא נדרש להתאבל עליו בעוד כשרונו אל החיים לא נדע עוד אל נכון (שע״ד). המוציא את עצמו מקהל עדת ישראל, על מותו לא יתאבלו. — (שמה).