חורב ריא

הלל — אחרי אשר בהלל ותודה שפכנו רוחנו גם ספרנו את עצם דבר יציאת מצרים, מעשה ה׳ ונפלאותיו אשר עשה, נעשה באמצע הפסק ע״י אכילת מצה ושלחן ערוך (לפנים ע״י קרבן פסח וחגיגה, אשר השארנו לנו לזכרון ע׳י חתיכת הבשר הנקובה בשם ״זרוע״ גם ״הביצה״, אשר זאת האחרונה היא זכר לאבלות ונחם גם יחד, בהיות התמורה וההתחלפות בכל הדברים הארציים חוזרת חלילה, ועגול הביצה הוא ציור ״צרת הרבים חצי נחמה״); כמו כן המרור אשר נדרש היה אז לצרפהו לאכילת קרבן פסח, נשאר גם הוא לנו לצרף אוהו לאכילת ״המצה״, לזכור על ידו, כי מררו המצריים את חיי אבותינו במצרים.