חורב קלז

מה נבהלים אנחנו על החפץ, לחרוץ משפטנו על גבר עמיתנו! הן על פי שמועה לבדה, אף מבלי לשמוע עוד את דברי הנאשם בעצמו ואשר אתו, גם בטרם נביא יחד במשפט ובמתינות את האפנים האפשרים להיות בעניני הרע, רגילים אנחנו להשליך נעל על גבר עמיתנו ולהכריע עליו את הכף לחובה, ולהחליט כי אשם הנהו, ובבלי משים נמית בקרב רוחנו ונפשנו את הכבוד והאהבה, אשר אמנם יש לו הזכות עליהם.