הון עשיר על משנה יומא ח:ו

אם אין שם בקיאין . באמרו שם, רמז לנו מ"ש הר"ב דאין משגיחין בבקיאין כשהחולה מנגדם ואומר צריך דלב יודע מרת נפשו, והם האומרים אינו צריך אינם בקיאים בו. דהכי דייקינן אם אין שם בקיאים, שהחולה מנגדם, אע"פי שבמקום אחר הם בקיאים כי הם רופאים מובהקים, מאכילים אותו על פי עצמו ואין משגיחים עליהם. וסתם התנא דבורו בענין, שלכאורה נראה דלא הותר לחולה לאכול על פי עצמו אלא כשאין בקיאים המנגדים אותו, לרמוז דלא ימהר החולה להקל עליו באיסור כרת נגד הבקיאים עד שיחקור בדבריהם יפה יפה דשמא יהיה ממש בדבריהם, ואחר שחקר ודרש אם עדיין מסופק הוא, אז ספק נפשות להקל ואל יחוש ויאכל: