הון עשיר על משנה יבמות י:ג

ונשאת . הכא שאמת הוא שמתו שניהם אלא שהיה שלא כסדר שאמרו לה, לא קתני ונסת לשון הסתה, דדיוק כזה לא דייקא אשה, ובלי הסתה כלל דרכה להנשא. אבל בסיפא בקיים היה ומת, דר"ל אחר שניסת, קתני ניסת בלשון הסתה מן הטעם שכתבתי במשנה א' ד"ה ניסת:

אמרו ל[ה](ו) מת בעליך וכו' תצא . במ"ש התי"ט בשם נ"י בדבור זה, יש לדקדק בו דקדוקים הרבה, ולהיות שמ"מ לשון המשנה מובן לא הארכתי בו והרוצה לעיין יעיין: