הון עשיר על משנה תרומות ד:ג

והבנונים . בנוסחת המשנה דירושלמי גרסינן והבנונית. ועל גירסא זו צ"ל דתנן הבנונים לשון רבים, על כי שכיחי בנונים רבים, משא"כ עין יפה ועין רעה:

במדה וכו' . נראה דדוקא הכא, דחוזר ותורם משום דטעה בחשבון בתרמו מאומד, שרי לתרום במדה וכו', שלא יטעה פעם אחרת, אבל בשאר ויחזור ויתרום דתנן במכלתין, דלא הוי מטעם טעות חשבון, אסור לתרום במדה וכו' כמו בראשונה. ועיין מ"ש לקמן בד"ה שלא מן המוקף:

במדה ובמשקל ובמנין . הטעם שכתב התי"ט במשנה ז' פ"א, דדבר שבמנין לא שכיח כמו במדה ובמשקל, דמשום הכי נשנה בסוף. הכא אתי שפיר, דאי לאו הכי קשה דהוי זו ואצ"ל זו. ועוד לי שם טעם אחר בסדר זה, ע"ש:

שלא מן המוקף . נראה דדוקא הכא התיר ר"י לתרום שלא מן המוקף, הואיל ואינו צריך לתרום מאומד, דלא אתי למטעי בהיות דבר הנתרם רחוק מהדבר שעליה תורם, כי מדתו מוכיח עליו, וה"ל כתרומת מעשר דצריך לתורמה במדה דווקא ושרי שלא מן המוקף, אבל בשאר ויחזור ויתרום דבעינן אומד כבראשונה כמ"ש לעיל, אפילו ר"י יודה דבעינן מוקף, כדי שיראה יפה מה שתורם אם הוא ערך הראוי לדבר שעליו תורם לפי דרכו ולא יטעה באמדו. ורבנן דפליגי עליו הכא, אפשר דגזרו שמא יעשה כן כשתורם מאומד ויבא לטעות כמ"ש, ולא גזרו כמו כן במדידה, הואיל והכא טעה מפני חסרון המדידה וכמ"ש למעלה, אבל בשאר ויחזור ויתרום דתנן במכלתין דלא הוי מפני טעות החשבון, אין הכי נמי דאסור במדידה כמש"ל: