הון עשיר על משנה תרומות ב:ג

שוגג יאכל וכו' . תמהני מהר"ב שפירש המשנה על פי הדין, כאילו הוי האי פירושא דמתניתין, דזה אינו, דסתם משנה ר"מ ור"מ ס"ל דבשוגג יאכל אפי' בשבת, כדמשמע מהתוספתא הנזכרה בירושלמי אהאי מתניתין (ה"א יא:) , והובאה נמי בבבלי (כתובות לד.) :

הנוטע . שנאו אחר המעשר והמבשל, אע"ג דהוא קודם לכלם, משום דקאי אף אשביעית ולא רצה להפסיק בו באמצע דיני שבת. ועוד לא שכיח כמו המעשר והמבשל דבקל יכשל אדם בהם, שלעשר אינו אסור אלא משום תקון מנא והוא דבר רחוק מן הסברא ולאו כוליה עלמא דינא גמירי, ומבשל בקל יכול ליכשל והוא לא ידע באיזה ענין נקרא בשול. ועוד סמך מעשר למטביל, לגלות טעם איסור המעשר, שהוא משום תקוני מנא כמטביל: