הון עשיר על משנה שביעית ח:ב

לאכול מה שדרכו לאכול . וה"ה לשתות מה שדרכו לשתות, ובתוספתא (פ"ו ה"א) איתא הכי בפירוש. ולרמוז התנא דשתיה בכלל אכילה לא הזכירה נמי במתניתין בפירוש:

לא יסוך יין וחומץ . כגון על המכה שדרכו בכך, והכי איתא בירושלמי (ה"ב כב. עיי"ש) , משום דהוי מלוגמא ואסור, דבלא מכה דאין דרכו בכך לא אצטריך דכבר שנה לסוך דבר שדרכו לסוך:

להדלקת הנר . הר"ב והר"ש כתבו דזה מותר במ"ש טהור, ותימא הוא דמכל הפוסקים והסוגיות והמשניות משמע דבכל ענין אסור: