הון עשיר על משנה שבת כב:ד

ואינו חושש . שמא יחשדו אותו שכבסן, כן פי' הר"ב. והתי"ט דחה פירושו ואמר אין חוששין שמא יסחוט, אבל הדין עם הר"ב, שהרי מהש"ס (דף קיג:) דהביא התי"ט עצמו (מ"ה) בדבור המתחיל ונסתפג, מוכח דחוששין שמא יסחוט, שהרי אמרינן, היכי למעבד, ליעבר, זמנין מיתווסן מאניה מיא ואתי לידי סחיטה. ולכן בע"כ צריכין אנו לומר אינו חושש לחשד, אבל על הסחיטה אין הכי נמי דאיכא למיחש אלא דמשום כבוד הבריות לא גזרו, כמו שחילק התי"ט בין בגדיו לאלונטית, דהוא חלוק נכון: