הון עשיר על משנה שבת יח:ג

חכמה . פי' הר"ב מילדת בקיאה, עכ"ל. נראה מכאן דאם אין אנו יודעים אם היא בקיאה אין מחללין עליה. ולא נהירא, דהא קי"לן דעל ספק נפשות דוחין את השבת, והא דקרי ליה התנא חכמה ולא מילדת, לא משום בקיאותה משאר המילדות קרי לה כן, אלא כך שמה בלישנא דרבנן, להיות כי צריכה להתחכם טרם תבא לכלל מילדת:

רבי יוסי אומר אף חותכין . כתב הר"ב, והלכה כר"י. ולאו משום דלא פליג, דבש"ס מוכח דפליג, דגרסינן התם (דף קכט:) מודים חכמים לר"י בטיבור של שני תנוקות דחותכים. מכלל דבטבור של אחד פליגי, אלא משום דבירושלמי (ה"ג פה:) עבדו מעשה כר"י:

וכל צרכי מילה . ירושלמי (שם) כיני מתניתא, וכל צרכי חיה. ובזה אזלא לה קושית התוספות (דף קלג. ד"ה עושין) שהביא התי"ט בפרקין דלקמן (מ"ב) ד"ה עושין כל צרכי מילה. אבל קשה דהא כבר תנא ליה רישא ומחללין עליה את השבת. וי"ל דרישא איירי בעוד שלא ילדה, וסיפא דקרי ליה חיה, ר"ל אחר שילדה. אבל עדיין קשה לישנא דר"א דריש פרקין דלקמן, דנראה דאהכא קאי, כפי לשון משנתנו דתנן מילה כמ"ש רש"י התם (דף קל. ד"ה רבי אליעזר) :