הון עשיר על משנה פסחים ד:ה

וב"ה מתירין . מידי דהוה התענית, דאין איסור אאכילה בו להתענג אלא להיות עליו לטורח ולהצטער, וכמו כן איסור המלאכה (בפ"ע) [בע"פ] אינו להתענג בו כמו בי"ט, אלא אדרבא כדי לטרוח בביעור חמץ ועשיית המצה, כן יש לפרש לפי דברי הר"ב, והתי"ט דרך בדרך אחרת:

עד הנץ החמה . מדהוצרך ב"ה לפרש דבענין זה לא מחמרינן כולי האי ושרי עד הנץ החמה, ש"מ דתחילת היום הוא מעמוד השחר כמו שהוכחתי בפ"ג משנה ב', דאי לא תימא הכי למה הוצרך ב"ה לפרש עד הנץ החמה, לשתוק מיניה, כי פשיטא דעד אותה שעה יהיה מותר להיות שעדיין ליליא הוא: