הון עשיר על משנה פסחים י:ה

(ב)דברים אלו . צ"ל שלפניו היו והיה מורה אותם באצבע, דאי לאו הכי קשה מאי אלו, הא תני ליה סיפא ואלו הם דר"ל שמותיהם של הג' דברים:

פסח מצה ומרור . אע"ג דטעם מרור קדים לכולהו, הקדים פסח לכלם, משום דמצה ומרור דכסדר הזה נשנו בקרא, מיניה ילפי כמ"ש התי"ט:

מצה על שום שנגאלו אבותינו ממצרים . יש לקיים גירסא זו על פי מה שידענו שהיו ישראל במצרים משוקעים במ"ט שערי טומאה, ושאם ח"ו היו מתעכבים עוד רגע כממריה היו נכנסים ב"מ בשער הנ' ולא היו יוצאים משם לעולם ח"ו, ולכן אפיית העיסה שהתקינו לצידה לדרך בעודה מצה טרם תחמיץ גרמה להם שיגאלו, שאם היו ממתינים לה עד שתחמיץ לא היו נגאלים עוד כמ"ש: