הון עשיר על משנה פאה ח:ג

נאמנין על החיטין . הר"ב ור"ש פי' של מעשר עני, וכתב התי"ט דה"ה של לקט שכחה ופאה, והוכיח נמי כן ממ"ש הרב בסוף דבריו, שנאמן העני לומר לחם זה הוא מלקט שכחה ופאה אשר לקטתי ועשיתיו פת. ולעד"נ דס"ל לה"רב והר"ש, דדוקא לומר של מ"ע הם על החיטין נאמן, אבל לא לומר של לקט שכחה ופאה הם שניתנו לי חיטים כי הם ניתנים בשבולת, ובפרט הפאה שמצותה במחובר, ואינם נותנים חיטים וכ"ש קמח או פת, אלא אם כן שכח או הזיד ולקטם, וכמו כן הוא במעשר עני, ואין הפרש בינו לבינם, אלא שהוא עיקר מצותו בחיטים והם מצותם בשבולים, ומ"ש הר"ב בסוף דבריו דנאמן לומר שעשה אותו הלחם מלקט שכחה ופאה או מ"ע, הדין עמו כי בענין זה שוים הם, ופי' זה נראה עיקר:

על הקמח ולא על הפת . סדר מעשיהם נקט, וכן בחי ומבושל, דקודם שנתבשל חי הוא: