הון עשיר על משנה פאה ו:ז

של טופח . דבר התנא לשון בני אדם, לקרוא לדבר אחד שאינו בכמותו הראוי, שם דבר אחר שהוא כך בטבעו, כן צ"ל לדברי הר"ב שפירש דטופח לאו דוקא, כדמשמע בירושלמי:

ענווה של שעורים . מדלא קתני כאלו היא של שעורים, אלא קתני כאלו היא ענווה של שעורים, ש"מ דבשעורים איירינן, ועל גודל הענב קאי התנא, ולא אמין עצמו:

שעורים . לא ידענא אמאי נקט התנא דין זה בשעורים, ולא קתני סתם היתה קטנה כטופח, רואים אותה כאלו היא גדולה, שאין סברא לחלק בין קמה לקמה:

שעורים . קתני לשון רבים, משא"כ טופח דקתני לשון יחיד, לגלות דלא ראי זה כראי זה, דשעורים דווקא, וטופח לאו דווקא כמ"ש הר"ב: