הון עשיר על משנה פאה ד:יא

חורי הנמלים שבתוך הקמה הרי הם של בעל הבית . ואם כן מה שבתוכם שלו הוא, ורמז לנו דמטלטלין נקנים אגב קרקע (עי' קידושין כו.) , משום הכי לא קתני מה שבחורי הנמלים. ועוד רמז לנו דפירצה קוראה לגנב, כלומר שהמקום המוכן לפניהם להטמין והוא החור, גורם שיגנבו:

שספק לקט לקט . התי"ט הכא ובריש פ"ו, דחק עצמו למצוא כל הדרשות דדרשינן מתעזוב אותם (ויקרא יט, י) , באותו תעזוב אשר מיניה דרשינן הנח לפניהם והם יבוזו. ולע"דנ דלא מיניה דרשינן כל הדרשות האלה, שהרי תרי תעזוב אותם כתיבי חד בקדושים (שם) , וחד באמור (שם כג, כב) , ואותו של קדושים קאי אפאה ואלקט ואפרט ואעוללות דאבתריה דכולהו כתיב, ובאותו של אמור לא נזכר כי אם אפאה ואלקט לבד, ומיניה ילפי (ירושלמי פאה ריש פרקין כ.) הנח לפניהם, דאי לא תימא הכי אלא דמאותו דקדושים ילפי, למה חלקו הפאה מהעוללות, דבפאה אמרו (לעיל מ"א) שנתנת במחובר לקרקע מטעם זה, ולא אמרו כן בעוללות, הלא תרויהו איתינהו באותו תעזוב, אלא ודאי דמאותו דאמור, ילפי דין זה דהנח לפניהם, ואייתר לנו אותם דהתם, ותעזוב אותם דקדושים, ומיניה ילפו הדרשות אחריני, ומשום הכי אין אנו צריכים לדחוק כל הדרשות בתעזוב אותם אחד: