הון עשיר על משנה אהלות ח:ה

חוץ מן הירקות שמנו . כתב הר"ב ז"ל הנך דתנן בריש פרקין אירוס וקיסוס וירקות חמורים ודלעת יונית, [ו]הנהו במחוברים, דאי בתלושים אי כשהוכשרו לקבל טומאה לא חייצי דדבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה, ואי בשלא הוכשרו היינו אוכלים טהורים, עכ"ל. ואנכי לא ידעתי מי עשאם לירקות אלו אוכלים שיהיו נכללים בכלל אוכלים טהורים, דדילמא אוכלים טהורים דקתני התם הם אוכלי אדם, ואלו לאו אוכלי אדם נינהו, ומה לו לבקש טעם דבמחוברים איירי, על מאי דמפורש במשנה עצמה דקתני הזרעים והירקות המחוברים לקרקע חוץ מן הירקות שמנו, ואי בתלושים מאי האי חוץ דקתני, הלא אינם בכלל המחוברים לקרקע דתלושים נינהו, אלא ודאי מדקתני חוץ ש"מ דבכלל זה דמחוברים לקרקע הם והוא הוציאם חוץ מן הדין, ואין אנו צריכים למה שדקדק הר"ב להבין ענין זה כלל:

קשר את הספינה וכו' כבש את האבן על גבי הטלית . ברישא הקדים טלית לספינה, כי בכח הטלית המנפנפת ע"י הרוח שנושב בו שטה הספינה על פני המים, ובסיפא הקדים קשירת הספינה להעמדת הטלית, כי בטלית אין האהל כ"כ קבוע אפילו בכובד האבן מצד אחד כמו קשירת הספינה בענין שהוא יכול להעמידה, ואפילו הכי מביא את הטומאה, והוי לא זו אף זו: