הון עשיר על משנה נדה ו

כל כלי חרס וכו' וכל המטמא מידרס וכו' . הקדימם משום דהם מענין הסדר שעסוק בו:

כל הראוי לדון וכו' . סמך לטמאי מת דיני נפשות, ואחריו שנא דין הדומה לו, ואח"כ חזר לדין טומאה באמרו כל שחייב במעשרות מיטמא וכו', ושנא אחריו כל הדומה לו המתחיל בכל שחייב:

כל שחייב בפאה . כשגמר כל הדברים השייכים לסדר זה ושיש להם יחס עמו כי לו משפט הבכורה, חזר על סדר המשנה המתחלת בסדר זרעים, וכן עשה במשניות המתחילים בכל שיש:

בפרה ובנגעים . סמך נגעים להאמורות בכל מקום, לרמוז דכמו דדין שערות דנגעים הוא בא[ד]ם, כן האמורות בכל מקום דקאמר הוא באדם, ולישנא מעליא נקט: