הון עשיר על משנה נגעים יג

אבניו עציו ועפרו ניתצין עמו . כתב הר"ב דכתיב (ויקרא יד, מה) ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו [ואת] כל עפר הבית. דמשמע כל אבנים שנבנו עמו ועצים שנבנו עמו ועפר שנבנה עמו, ע"כ. ולעד"נ דמרבויים דאת קא נפקו, דאכנויים כבר דרשנו אותם לאשמועינן דאין הבית מטמא בנגעים אלא אם כן יש בו אבנים עצים ועפר כמ"ש במשנה ב' דפ' הנ"ל. א"נ ממשמעותא דקרא תרתי משמע כמ"ש הר"ב, והרבה דרשות כיוצא בזו מצינו בת"כ:

אם עמד טמא . אע"ג דהטהור עומד שם מתחילה, דאיכא למימר לאו כל כמיניה לעשות מושבו שם כל זמן שהטהור הוחזק בו, כמו שמצינו במשנה י"א דכשנכנס לבית שלא ברשות בעינן שישהה:

הדלקת הנר . מדקתני הנר בהא הידיעה, נראה דאנר של שבת קאי, דאינה פחותה משני פיות כנגד זכור ושמור: