הון עשיר על משנה מנחות ה

אמרו לו אף היא היתה חסרה או יתרה . ש"ס (דף נג:) סוף סוף כי כייל לעשרון קא כייל, ע"כ. ה"ט דפסק הר"ב כר"י אע"ג דתנן אמרו לו:

ועל עריכתה . נכון בעיני לומר שהקיטוף הוא בכלל העריכה, ולכן לא שייך להקשות הקושיא שהקשה התי"ט מאי שייר דהאי שייר:

מנחת כהנים . של כל אחד מה' מינים השנויים, משום הכי סמכם להם והקדימם לכהן משיח:

מנחת נסכים וכו' . לא שייך הכא לומר ואלו כמו ברישא, משום דאינה אלא מנחה אחת שיש לה דין זה, ומשום הכי הקדים הכא השם לענין וכן בלחם הפנים, ואגבו שנה דומיא דידוהו שתי הלחם:

נתן כלי . של שמן, על גבי כלי. של מנחת חוטא ודומיו. אבל כלי של לבונה, לא מבעיא ע"ג כלי שאינו נוגע במנחה אלא אפי' ע"ג עצמה לא פסל, מפני שאין הלבונה דבר המפעפע כמו השמן דמסתמא הכלי מלחלח ממנו וא"א שלא יבא שמן למנחה כשיתנו על גבה ממש:

יש טעונות הגשה ואינם טעונות תנופה . מפני שהטעונות הגשה ולא תנופה הם מוקדמים במתניתין דלעיל, הקדימם נמי הכא:

רבי שמעון אומר . משנה באנפי נפשא היא, ולכן אין לטעות ולומר דפליג אע"ג דקתני אומר: