הון עשיר על משנה מנחות ג:ו

שני שעירי יום הכפורים . שנויים באחרי מות (ויקרא טז, ה) :

שני כבשי עצרת . הם בהמות כשעירים:

שתי חלות . באות עם הכבשים:

שני סדרים . של לחם הפנים, כל לחם שוה לחבירו כשתי חלות:

שני בזיכים . באים עם הלחם:

שני מינין שבנזיר . כל שני שבענין הקרבנות נקט בהדי הדדי:

שלשה שבפרה . קחשיב ואזיל בסדר החשבון:

ארבעה שבתודה . מכל חשבונות הארבעה זה דומה יותר לשני מינים שבנזיר הנזכר קודם שלש שבפרה, ואי לאו משום סדר המנין היה ראוי לשנותו תכף אחריו:

ארבעה שבלולב ארבעה שבמצורע . סמך לולב למצורע, לרמוז דמדת ארבעה שבמצורע, רומזת למדת הענוה כמו אגודת הלולב כמו שאז"ל, וסמכו לתודה מפני שאוחזי' אותו כשקורים את ההלל שמנענים אותו באמירת הודו:

שבע הזיות של בין הבדים וכו' . אע"ג דהם מענין שני שעירים, הקדים להם שבע הזיות שבפרה משום דזוטרי מילייהו: