הון עשיר על משנה מעשר שני ה:י

המתודה . ומודה מה שעשה הן טוב הן רע נקרא ודוי. ולא ידענא מי הכריחו לתי"ט להזכיר בשם הר' עובדיה [ספורנו] עוונות וחטאות בלשון זה:

אעפ"י שאינם מעכבין את הודוי . המתודה מכוין אף להם באמרו לגר וליתום ולאלמנה אם אמת הדבר שכן עשה, ואם לא, היה מכוין למעשר עני לבד. וטעמא דמלתא דאינם מעכבין, נ"ל משום דלא כתיב בהו נתינה, אלא תעזוב, תהיה:

מן הבית זו חלה . משונה היא מכל המתנות האלו, שאינה נתנת אלא כשתגלגל העיסה, והמפריש חלת קמח אינה חלה וגזל ביד כהן (חלה פ"ב מ"ה) , והיא המתנה אחרונה שבמתנות אלו, להכי פירשה בסוף שלא כסדר הכתוב. ועוד י"ל דרצה לסמוך אותה לפירוש האלמנה, שהיא אשה, לרמוז דעיקר מצות חלה היא באשה כידוע (עי' בר"ר פי"ז, ח. וברש"י שבת לב. ד"ה הריני וכו') , ומשום הכי אתי שפיר לכוין בה שמן הבית, שהיא מתנת האשה הנקראת בית (עי' שבת קיח:) , כידוע: