הון עשיר על משנה קידושין א:י

כל העושה מצוה אחת וכו' ונוחל את הארץ . אגב תלויה בארץ דלעיל נקט ליה:

מטיבין לו . מפני זכיותיו המרובין:

ומאריכין ימיו . בעה"ז, כדי שיקבל עונש עוונותיו המועטים מעט מעט באורך הזמן ויהיה רוב ימיו בטוב, ולא יצטרכו להענישו עונש גדול בבת אחת לכפר לו על עונותיו מחמת קוצר ימיו:

ונוחל את הארץ . ארץ החיים שהיא העולם הבא, ע"י אריכות ימים האמור נוחלו מיד, כי הולך שם נקי מכל חטא. והרב פירש בענין אחר:

וכל שאינו עושה מצוה אחת . מדלא קתני כל שאינו עושה אותה, דהוה משמע דקאי ארישא, אלא פירט פעם אחרת מצוה אחת, ש"מ דבענין אחר דלא איירי ביה רישא קאי וכמ"ש הרב. אין מטיבין לו. מחמת עונותיו המרובין:

ואין מאריכין ימיו . שיוכל לקבל ענשם בעוה"ז מעט מעט, ואפילו בבת אחת מחמת רוב העונות וקוצר זמן ימי חייו א"א לו לנקות מהם בעוה"ז:

ואינו נוחל את הארץ . מיד במותו כדפרשתי, מפני שעדיין אינו מנוקה מהעבירות:

וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה . סידרא דרישא נקט, דהא אינו במשנה שלא במקרא, וסימניך ראש המשנה, דאקרא קאי, כמו שרמזתי שם ע"ש: