הון עשיר על משנה כתובות י:ג

רש"א אפילו וכו' . ירושלמי (ה"ג נט.) ר' מנא אמר בעיקר שתי כתובות פליגין, רש"א קרקע ורבנין אמרין מטלטלין, באותו הדינר כל עמא מודיי שהוא מטלטל. ר' יוסא בר' בון אמר כל עמא מודיי בעיקר שתי כתובות שהן קרקע, מה פליגין באותו הדינר, רש"א קרקע ורבנין אמרין מטלטלין, ע"כ. ופסק הרא"ש (סימן ב) כרבנן ואליבא דר' יוסי בר' בון דבמותר פליגי ובעיקר כ"ע מודו שהן קרקע, וזה פשוט. והתי"ט שעלה במחשבתו מתחילה שיהיה דעת הרב והרמ"בם דלא פליג, צ"ל דלא ראה הירושלמי זה דמפורש בו דפליג. והר"ב דפסק כר"ש, צ"ל דפוסק כר' מנא דבעיקר שתי כתובות פליגין, דלר"ש בעינן קרקע, וסוגיא דבבלין (דף צא.) כותיה אתיא כמ"ש התי"ט הכא ולעיל בפ"ד משנה י', ומשום הכי פסק הרב כוותיה דלא כרבנין. נמצא שבין למאן דאמר הלכה כר"ש בין למאן דאמר דאין הלכה, לעולם הכתובות נגבית ממקרקעי והדינר ממטלטלי, ומחלוקתם תלוי במחלוקת דר' מנא ור' יוסי בר בון, ולפי זה אין אנו צריכים לומר דחזר בו הרמ"בם בחבורו ממ"ש בפירושו דהלכה כר"ש, אלא דהוא והר"ב תרויהו בחדא שיטה קיימי כמ"ש:

יותר על שתי הכתובות דינר . יתור לשון זה הוא סייעתא לר' יוסי בר בון דבמותר דווקא פליגי: