הון עשיר על משנה כריתות ב

על שבועת העדות ועל שבועת הפקדון . לשון זה לא שייך שפיר על לישנא דאלו מביאין כמו הבא על השפחה ונזיר שנטמא, משום הכי סמכם אליו והקדימם שלא כסדר הכתוב:

והמקנא . שנאו בתר נזיר, משום דלא רצה לשנות מהסדר ששנה במשנה ב' שסמך נזיר לשפחה חרופה:

המצורע . שנא בסוף משום פלוגתא דר' יהודה:

האשה שילדה וכו' . בזה האריך בה יותר ממצורע, משום הכי שנאה בסוף כלם שלא ככתוב:

ומה בין השפחה וכו' . שאנו רואים שלא שוותה וכו'. ובמה אנו רואים זה שכל העריות וכו'. עד ולא את האשה לאיש בקרבן. וכלומר מפני מה יש הפרש זה ביניהם בעונש ובקרבן, שיש חומרא בזה שאין בזה וקולא בזה שאין בזה, ומשיב מפני שיש הפרש ביניהם נמי בעשיית החטא, דכל העריות עשה בהן את המערה וכו'. ובשפחה מצינו חומרא אחרת שאינה בעריות שעשה בה המזיד כשוגג. משום הכי יש הפרש נמי ביניהם בענשם:

בעונש ולא בקרבן . הכא שנה קרבן בתר עונש, משום דמכלל העונש נפקא, ובתר מפרש ההפרש שבקרבן עצמו משום דזוטר מיליה, דמה שאמר שזה זכר וזה נקבה נקטא אגב, דאין זה משום קולא וחומרא, ועוד דבאמרו שבשפחה חייב אשם נדע שהוא זכר ולא נקבה: